החלטה בתיק בר"מ 2657/14

• 1.        לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 20.3.2014 (עמ"נ 13193-02-13, השופט א' בכר). בפסק הדין נדחה ערעור שהגישה המבקשת על החלטתה של ועדת הערר (להלן: ועדת הערר) שהוקמה מכוח חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969 (להלן: חוק רישום קבלנים) והוסמכה לדון גם בעררים שהוגשו לפי חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה-1974 (להלן: החוק להבטחת השקעות).

• רקע עובדתי

• 2.        המבקשת היא חברה קבלנית העוסקת בבניית דירות ובמכירתן. ביום 28.12.2010 ביצעה המבקשת עסקה שבמסגרתה היא מכרה דירת מגורים בחלקה 115 בגוש 8586 בעיר נתניה (להלן: עסקת המכר).
•  
• 3.        בהתאם להוראות החוק להבטחת השקעות ולתקנות שהותקנו מכוחו כנוסחן באותה עת  (תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דיווח לממונה) (להלן: תקנות הדיווח)) היה על המבקשת לדווח אודות עסקת המכר למשיב, הוא הממונה על החוק להבטחת השקעות (להלן: הממונה), בתוך שבעה ימים ממועד ביצועה של העסקה.
•  
• 4.        למרות זאת, המבקשת לא דיווחה לממונה על עסקת המכר בשבעת הימים שבאו לאחר עסקת המכר, כפי שנדרש בתקנות הדיווח כנוסחן במועד ביצוע העסקה. למעשה, היא לא עשתה כן עד יום 29.12.2011, שבו הודיע לה הממונה על כוונתו להטיל עליה עיצום כספי כיוון שלא דיווחה על עסקת המכר.   

• 5.        בעקבות פנייתו של הממונה אל המבקשת, מסרה לו האחרונה ביום 9.1.2012 את הפרטים הנדרשים אודות עסקת המכר. בתגובה לדיווח זה מצד המבקשת, החליט הממונה להפחית את שיעור העיצום שיוטל עליה, מכוחן של הוראות תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה), התשע"א-2011. בסופו של דבר, ביום 11.9.2012 הוטל על המבקשת עיצום בסך 6,775 שקל בגין אי דיווח על עסקת המכר.

הוראות הדין הרלוונטיות

• 6.        מן הראוי להקדים ולהביא כבר כעת את הוראות הדין הרלוונטיות כלשונן. סעיף 3ה לחוק להבטחת השקעות, אשר מסדיר את חובת הדיווח של המוכר לממונה אודות עסקה למכירה של דירה, קובע כדלקמן:

"מוכר ימסור לממונה, סמוך לחתימת חוזה המכר, את הפרטים האלה לגבי מכירה של כל דירה בפרויקט בנייה שלו: שם קונה הדירה, שם המוכר, פרטי המקרקעין, נותן הבטוחה וסוג הבטוחה שניתנה לטובת הקונה בהתאם להוראות סעיף 2" (ההדגשה שלי - ד.ב.א).

7.        במועד הרלוונטי לעסקת המכר, לשונה של תקנה 2(א) לתקנות הדיווח הורה כך:

"מוכר ימסור לממונה, סמוך לחתימת חוזה המכר, ולאיאוחר משבעה ימיםממועד חתימת חוזה המכר, את הפרטים כנדרש בסעיף 3ה לחוק..." (ההדגשה שלי - ד.ב.א).

•            נוסח זה של תקנה 2(א) לתקנות הדיווח אינו זהה לנוסח התקנה כיום. זאת, לאחר שבשנת 2012 נערך תיקון בתקנות הדיווח (תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (דיווח לממונה) (תיקון), התשע"ב-2012), ובגדרו הוארך פרק הזמן הקצוב לדיווח על עסקה למכירת דירה ל-40 ימים. זהו אפוא נוסחה העדכני של תקנה 2(א) הנ"ל:

"מוכר ימסור לממונה, סמוך לחתימת חוזה המכר, ולא יאוחר מארבעים ימים ממועד חתימת חוזה המכר, את הפרטים כנדרש בסעיף 3ה לחוק.." (ההדגשה שלי - ד.ב.א).

• 8.        סמכותו של הממונה להטיל עיצום כספי בגין אי-דיווח לממונה בדבר מכר דירה מוסדרת בסעיף 4ב(א)(1) לחוק להבטחת השקעות, המורה כך:

"על הפרת הוראות אלה בידי מוכר או תאגיד יטיל הממונה על המוכר או על התאגיד, לפי העניין, עיצום כספי בהתאם להוראות סעיפים 4ג עד 4יג בסכום המפורט להלן, לפי העניין:

(1)  אי-דיווח של המוכר לממונה על מידע לגבי מכירה של דירה, בניגוד להוראות סעיף 3ה - עיצום כספי בסכום של 28,020 שקלים חדשים...".   

הליכים קודמים